הרבה אנשים חושבים שחומוס טוב וטעים אוכלים רק במסעדה. אותם אנשים (ואני ביניהם) כשרוצים להתענג על חומוס טוב אמיתי, הם הולכים לחומוסייה הקבועה שלהם. נכון, לפעמים זה מאוד נחמד לנגב חומוס מסעדות עם גרגירים מבושלים מפוזרים למעלה, נגיעות פטרוזיליה ושמן זית איכותי. אבל האם ידעתם שאת אותו חומוס בדיוק אתם יכולים להכין לבד בבית?
אז איך מכינים חומוס בבית ממש כמו במסעדות? חומוס מכינים מגרגירי חומוס, בשפה העברית גרגירי חומוס נקראים חמצה. מנת חומוס כוללת ברוב המקרים גרגירי חומוס מבושלים טחונים במרקם דק, גרגירי חומוס שלמים, טחינה, שמן זית, פטרוזיליה טרייה ומיץ לימון. מנת חומוס היא ארוחת בוקר נפוצה מאוד ברוב מדינות ערב והיא נחשבת כמנה עממית ובסיסית. את החומוס "מנגבים" בדרך כלל עם פיתה או חתיכת לחם טרי, כשלצד המנה מוגש בצל חתוך לרבעים.
הכנת חומוס מתחילה בהשריה של גרגירי חומוס במים למשך יממה. רצוי לבצע החלפות מים כל מספר שעות בזמן ההשריה. לאחר שהחומוס הושרה במים מבשלים אותו בישול ארוך בסיר עם מים. תהליך בישול החומוס איטי ויכול לארוך מספר שעות. זמן הבישול תלוי מאוד בסוג הגרגירים, בזן ובטריות שלהם. בישול של גרגירי חומוס אורך כשעה וחצי עד שלוש שעות. חשוב מאוד לא להוסיף מלח למים בזמן בישול החומוס (מלח מעכב משמעותית את ריכוך החומוס וקטניות בכלל). הדרך המקובלת לבדוק אם גרגירי החומוס המבושלים מוכנים, היא לקחת גרגר חומוס אחד ביד ולמחוץ אותו בין האצבעות, אם הגרגר נמעך בקלות והתוכן רך מאוד, אז החומוס מבושל היטב ומוכן לשלב הבא והוא שלב טחינת החומוס.
חשוב מאוד לא לטחון את גרגירי החומוס בעודם חמים, בכדי לזרז את תהליך הקירור אפשר להוסיף לסיר לאחר הבישול מספר קוביות קרח, בכל מקרה, לא שוטפים את החומוס לאחר הבישול, ולא שופכים את המים שהחומוס התבשל בהם, במי הבישול של החומוס אנו משתמשים כתוספת להכנת החומוס עצמו. ישנן שיטות שונות ומשונות לטחינת חומוס. יש כאלה שטוחנים את החומוס במטחנת בשר, אבל הדרך המקובלת היא לטחון במעבד מזון או בלנדר. המטורפים בינינו שרוצים לקבל מרקם דק מאוד של חומוס מורידים מגרגירי החומוס את הקליפה( מצטער להגיד לכם, אני עוד לא קילפתי קליפות מקילו חומוס מוכן אף פעם).
לאחר שמכניסים את החומוס למעבד המזון או לבלנדר מוסיפים טחינה גולמית משומשום מלא. הכמות של הטחינה נעה בין 35% ל- 50% מכמות החומוס, מוסיפים מים, מלח ומיץ לימון טרי. רוב מתכוני החומוס המסורתיים כוללים גם מספר שיני שום אך אפשר בהחלט למי שלא אוהב שום להימנע ממנו.
בכל שלבי הכנת החומוס אתם יכולים לטעום ולהוסיף מלח, מים, ולימון לפי טעמכם האישי. לאחר שהחומוס מוכן ובעל מרקם מתאים מאחסנים את החומוס בכלי עם מכסה שנסגר היטב, רצוי כלי עם סיליקון בדפנות בכדי למנוע כניסה של אוויר. חומוס ללא חומר משמר יחזיק 3 עד 4 ימים במקרר.
את החומוס המוכן אפשר להגיש ולאכול במספר דרכים. דרך ההגשה המקובלת היא לקחת צלחת בינונית ובמרכז הצלחת לשים 3-4 כפות חומוס גדושות ובתנועה סיבובית למרוח את החומוס בצלחת עד לקבלת שקע במרכז בצלחת כאשר עיקר החומוס ממוקם בדפנות הצלחת. בשקע שנוצר במרכז הצלחת מניחים מעט גרגירי חומוס מוכנים ומעל הכול בוזקים שמן זית בנדיבות. אם אתם רוצים לגוון את יכולים להוסיף למנת החומוס פטריות חמות, בשר טחון מבושל או מטוגן עם תבלינים וצנוברים, פול מוכן יחד עם טחינה וביצה קשה.
- 1/2 ק"ג גרגירי חומוס
- 1 כוס טחינה גולמית רצוי מסומסום מלא
- 1 כוס מים אנחנו משתמשים במים שנשארו בסיר
- 1 כפית מלח
- מיץ לימון לפי הטעם
- 3 שיני שום לא חובה
- את גרגירי החומוס משרים ל 12 שעות לפחות ובמהלך הזמן הזה מחליפים מידי פעם את המים.
- ממלאים סיר גדול במים ומכניסים לתוכו את גרגירי החומוס לרתיחה על להבה בינונית למשך שעה או יותר תלוי מאוד בסוג הגרגירים. במשך זמן הרתיחה יש לבדוק שלא חסרים מים בסיר ובמידה וחסר מים יש להוסיף. את הקצף שנוצר בסיר יש להסיר מידי פעם. הגרגירים מוכנים שהם רכים ונמעכים ביד בקלות.
- שגרגירי החומוס מוכנים, מסננים את הגרגירים, שומרים כוס מים מהנוזלים וככוס גרגירים מוכנים לקישוט ומאפשרים לגרגירים המוכנים להתקרר.
- את גרגירי החומוס המוכן לאחר שהתקררו היטב מכניסים למעבד מזון וטוחנים אותו יחד עם הטחינה המים והלימון עד לקבלת המרקם הרצוי(אם הוספתם את השום אז זה הזמן לשלב אותו במעבד המזון). אני ממליץ לחלק את הכמות לשניים גם אם אתם בטוחים שכל החומוס יכנס לכם למעבד המזון. החומוס בזמן הטחינה הופך בשלב הראשון לעיסה סמיכה מאוד המקשה על פעולת מעבד המזון וזו הסיבה לחלוקת הכמות לשניים.
לא לשכוח להוציא כחצי כוס גרגירים לפני הטחינה של החומוס. הגרגירים של החומוס ישמשו אתכם לאחר מכן לקישוט המנה, הוספת עניין וטעם.
בכל שלב אתם יכולים לטעום ולהוסיף מלח, לימון, טחינה ומים לפי הטעם והמרקם.
כתיבת תגובה